נדודי שינה

נדודי שינה: למה זה קורה ומה באמת עוזר

טל גלמן

פסיכותרפיסטית CBT, ACT ומיינדפולנס, קריית ביאליק

3 דקות קריאה

בקצרה

  • נדודי שינה הם קושי להירדם, להישאר ישנים או להתעורר מוקדם מדי, שמשפיע על היום שאחריהם.
  • לא רק הלחץ מחזיק אותם. גם הדאגה מהשינה וההרגלים שנוצרים סביבה.
  • טיפול CBT לנדודי שינה נחשב לטיפול הראשון המומלץ, ויש בו צעדים שאפשר להתחיל כבר עכשיו.

השעה אחרי חצות, אתם במיטה, והראש לא מפסיק. אתם בודקים כמה שעות נשארו עד הבוקר, מחשבים כמה שינה עוד אפשר להספיק, ומרגישים שהשינה בורחת ככל שמנסים יותר. הרבה אנשים מכירים את זה, ויש לזה הסבר ודרך לטפל בזה.

מה זה נדודי שינה

נדודי שינה, או בשם המקצועי אינסומניה, הם קושי להירדם, להישאר ישנים לאורך הלילה או להתעורר מוקדם מדי ולא לחזור לישון. הם מתבטאים גם ביום: עייפות, קשיי ריכוז, עצבנות ומצב רוח ירוד.

מדברים על נדודי שינה ממושכים כשהקושי חוזר לפחות שלוש פעמים בשבוע במשך כשלושה חודשים. הצורך בשינה שונה מאדם לאדם, ולא כולם צריכים שמונה שעות.

למה זה קורה

יש כמה גורמים נפוצים: לחץ וחרדה, תקופות של שינוי או אובדן, שעות לא קבועות, קפה אחר הצהריים, מסכים בלילה ואלכוהול. לפעמים יש גם סיבה גופנית, ועל כך בהמשך.

אבל מה שהופך לילות רעים לבעיה שנמשכת הוא בדרך כלל מעגל. אחרי כמה לילות קשים מתחילים לדאוג מהשינה עצמה: "אם לא אירדם אהרוס את מחר". הדאגה מעוררת את הגוף, וקשה יותר להירדם. כדי "להשלים" נשארים במיטה זמן רב, ישנים עד מאוחר או מתנמנמים ביום. כך המיטה הופכת למקום של מאמץ, דאגה והמתנה, ולא של שינה.

מה לא עוזר

  • להישאר במיטה הרבה זמן בניסיון להירדם. זה מחזק את הקשר בין המיטה לערות.
  • לבדוק את השעון. זה מעלה את הלחץ ואת המחשבות על מה שנשאר.
  • לנסות להירדם בכוח. שינה לא באה בהתאמצות. ככל שדוחפים, היא מתרחקת.
  • לפצות בשינה ארוכה או בתנומות אחרי לילה רע. זה מקשה על הלילה הבא.
  • לשתות אלכוהול כדי להירדם. הוא מקל להירדם, אבל פוגע באיכות השינה ומעיר באמצע הלילה.

איך CBT עוזר

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה נחשב לטיפול הראשון המומלץ לנדודי שינה ממושכים, והוא עוזר גם אחרי שנים של קושי. הוא ממוקד ומעשי, ובדרך כלל נמשך כמה שבועות. הוא כולל:

  1. שעת קימה קבועה. קמים באותה שעה כל יום, גם אחרי לילה רע, כדי לבנות מחדש את קצב השינה.
  2. מיטה רק לשינה. אם אין שינה אחרי כעשרים דקות, קמים לעשות משהו רגוע וחוזרים כשמרגישים ישנוניות. כך המיטה חוזרת להיות קשורה לשינה.
  3. התאמת הזמן במיטה לשינה בפועל. מצמצמים בהדרגה את הזמן במיטה, כדי שהשינה תהיה עמוקה ורציפה יותר. כדאי לעשות זאת בליווי, כי בתחילה זה מעייף.
  4. עבודה עם המחשבות על שינה. בודקים את המחשבות כמו "אם לא אישן אני לא אצליח לתפקד", ומחליפים אותן בתמונה מדויקת ורגועה יותר.
  5. הרפיה והאטה בערב, כדי שהגוף יסיים את היום בהדרגה.

נדודי שינה אצל בני נוער

בני נוער צריכים בדרך כלל יותר שינה ממבוגרים, ובגיל ההתבגרות השעון הביולוגי מוזז לשעות מאוחרות יותר: קשה להירדם מוקדם, וקשה לקום בבוקר. כשנוספים לחץ לימודי, חרדה, ומסכים עד שעות מאוחרות, הלילה נהיה קצר, ועייפות היום הופכת לקשיי ריכוז, עצבנות ומצב רוח ירוד.

מה עוזר להורים:

  • לא להיאבק על כל שעה, אלא להתחיל משעת קימה קבועה ומשגרת ערב רגועה.
  • להפחית מסכים בשעה האחרונה לפני השינה, בהסכמה ולא כעונש.
  • להקשיב לדאגות שמחזיקות אותם ערים, ולא להסתפק ב"פשוט תישן".
  • לפנות לעזרה אם הקושי נמשך וגם פוגע בלימודים או במצב הרוח. טיפול עובד היטב גם בגיל הזה.

מה אפשר לעשות כבר הלילה

  • לקום באותה שעה בבוקר, גם בסוף שבוע.
  • לקום מהמיטה אם אתם ערים הרבה זמן, ולחזור כשאתם מרגישים ישנוניות.
  • להאט בשעה האחרונה לפני השינה: פחות מסכים, אור עמום ופעילות רגועה.
  • לצמצם קפה אחר הצהריים ואלכוהול בערב.
  • לרשום את הדאגות מוקדם יותר ביום, כדי שלא יחכו לכם בלילה.
  • להפנות את השעון כך שלא תראו אותו בלילה.

רוצים לדבר על זה?

שיחת ההיכרות הראשונה היא ללא עלות וללא התחייבות. אפשר פשוט לספר מה קורה, ולבדוק ביחד אם יש התאמה.

אם אתם במצוקה חריפה

אם אתם במצוקה נפשית חריפה או מרגישים שאתם עלולים לפגוע בעצמכם, אל תישארו לבד. אפשר לפנות לער״ן, עזרה ראשונה נפשית, בטלפון 1201, בכל שעה. במצב חירום חייגו למד״א 101 או למשטרה 100.

המאמר נכתב לצורכי מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה אבחון, ייעוץ רפואי או תחליף לטיפול, ואינו מחליף התייעצות עם איש מקצוע.